<h1>עשין לדעת הרמב"ן ששכח הרמב"ם בספר המצות</h1>
<h2>דף ה.</h2>
מצוה תשיעית שנצטוינו בהפרישנו תרומה שנפריש אותה מן היפה או מן השוה לא מן הרע על היפה והוא שנאמר (ס"פ קרח) מכל מתנותיכם תרימו את תרומת י"י מכל חלבו את מקדשו ממנו. וכן בהפריש הלוי תרומת מעשר לא יפריש מן הרע שנ' (שם) ואמרת אליהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללויים. ולשון ספרי מכל מתנותיכם תרימו את תרומת י"י בתרומה גדולה הכתוב מדבר. ושם אמרו ואמרת אליהם בהרימכם את חלבו ממנו הרי זו אזהרה לב"ד שללויים שלא יהו תורמין אותה אלא מן המובחר. ובראשון שלתמורה (ה'.) אמרו במה שהיו דנין בכל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עבד לא מהני והרי תורם מן הרע על היפה דכתיב מכל חלבו את מקדשו ממנו ותנן אין תורמין מן הרע על היפה ואם תרם תרומתו תרומה והשיבו שאני התם דגלי רחמנא דתהוי תרומה. והרי זה דבר ברור כי והרמותם ממנו תרומת י"י מכל חלבו היא צוואה לתרום מן היפה לא מן הרע. אם כן הוא ודאי מצוה באה בחשבון המצות. ואל תאמר שהיא נמנית אחת עם מצות הפרשת התרומה אשר היא ראשית דגנך תירושך ויצהרך תתן לו (שופטי' י"ח, מ"ע קכ"ו), לפי שהתורם מן הרע על היפה כיון שתרומתו תרומה כבר קיים ראשית דגנך תירושך ויצהרך תתן לו אבל עבר על זה העשה האחר שנצטוה להרים חלבו ממנו. וזה דבר ברור לא יעלם מכל מתבונן [על"ת ז' מהנוספין].
<h2>דף ו.</h2>
מצוה י"ז שנצטוינו להחזיר הרבית שלקחנו מאחינו. וענין המצוה הזאת כי כאשר מנענו ית' שלא נגזול [ל' רמ"ה] ואם גזלנו צוה אותנו להשיב את הגזילה כמו שאמר (ס"פ ויקרא) והשיב את הגזלה אשר גזל והיא מצות עשה [קצ"ד], כן מנענו שלא נקח רבית מישראל [ל' רל"ה] ואם לקחנו אותו צוה אותנו להשיבו לנותן אע"פ שנתנו לנו ברצון נפשו ולא גזלנוהו והיא גם כן מצות עשה והוא אמרו ית' (פ' בהר) אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך. דרשו בו (ב"מ ס"ב., תמורה ו':) אהדר ליה דליחי עמך, ומזה אמר רבי אלעזר (ב"מ ס"א:, תמורה ו'.) רבית קצוצה יוצאה בדיינין, והלכה כמותו (ב"מ ס"ה רע"ב), כמו שנתבאר בחמישי שלמציעאה ובראשון שלתמורה.
